פסק דין: פיצוי בסך 283,485 לנפגע בתאונת-דרכים
- הנתבעת מודה בחבות ובכיסוי הביטוחי, והצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק.ביום 26.7.14 נפגעה התובעת בתאונת דרכים בהיותה נהגת ברכב המבוטח בביטוח חובה ע"י הנתבעת. לטענתה, בגין התאונה נגרמו לה נזקים גופניים וכלכליים.
התובעת ועדיה נחקרו והצדדים סיכמו טענותיהם.
הנכות הרפואית:
- התובעת נבדקה על ידי מומחה בית המשפט, ד"ר אהרון צ'צ'יק, כירורג – אורטופד, שקבע שבגין התאונה נחבלה התובעת בצוואר, בגב ובכתפיים ונותרה לה נכות צמיתה בשיעורים הבאים:
5% בגין הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי לפי סע' 37(5)(א). מחצית מיוחסת לעבר ומחצית לתאונה, דהיינו – 2.5% נכות.
10% בגין הגב תחתון לפי סע' 37(7)(א). 7% יוחסו לעבר ו- 3% לתאונה.
סה"כ נכות צמיתה בגין התאונה – 5.42%.
המומחה ציין כי בעברה סבלה התובעת מכאבי צוואר וכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין והרדמות ידיים, וכן כי כשנה לפני התאונה סבלה מהתקף של כאבי גב עם הקרנה לרגל ימין.
המומחה לא זומן לחקירה וחוות דעתו לא נסתרה. בנסיבות העניין, אני רואה לנכון לאמץ את חוות דעתו במלואה. (ראו ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כ"ב (2) 164 (19.6.1988)).
בסיס השכר ואובדן שכר ופנסיה לעבר:
- עובר לתאונה עבדה התובעת כחשבת שכר בחברת "יפרח חברה למסחר בע"מ" ובמאי 2014, בגין קיצוצים בחברה ולאחר שסירבה להפחתה בשכרה, בחרה מיוזמתה לעזוב את מקום העבודה. לפי נתונים שהוצגו, שכרה במקום עבודה זה עמד על 10,298 ₪, לאחר ניכוי מס.
(ראו – סעיף 10 לתצהיר התובעת, עמ' 5 שורות 8 – 14 לפרוטוקול מיום 10.7.17 וכן מוצגים ת/29 – 32).
במשך חודשיים חיפשה התובעת עבודה עד שביולי 2014, ימים אחדים לפני התאונה, התקבלה לעבודה בחברת "חי מגדלי מאור 2010 בע"מ" בתפקיד אחראית רכש ומנהלת מחלקת דיירים. סוכם ששכרה יהיה 10,000 ₪ נטו כאשר לאחר שישה חודשי חפיפה והשתלבות בעבודה שכרה יעלה לכ – 13,000 ₪ נטו. לשכר זה היו אמורים להתלוות הטבות כגון רכב, דלקן וטלפון. התובעת הייתה אמורה להתחיל בעבודתה ביום 3.8.14.
לטענת התובעת, שלא נסתרה בחקירה ואף קיבלה חיזוק של ממש בעדותו של מר אהרון בן אלישע מחברת "חי מגדלי מאור 2010 בע"מ", סיפרה למעסיקיה בחברה הנ"ל על התאונה מתוך מטרה לדחות את תחילת העבודה, אולם לאחר כשבועיים שלושה של המתנה ומשלא ידעה להצביע על מועד בו צפויה להחלים, החליט מר בן אלישע לבטל את ההסכם עם התובעת.
(ראו – סעיף 11 לתצהיר התובעת, עמוד 6 שורות 25 – 30 בפרוטוקול מיום 10.7.17, מוצג ת/33, תצהיר מר בן אלישע סעיפים 2 – 4 וכן עדותו בדיון מיום 13.11.17 עמוד 10 שורה 33 – עמוד 11 שורה 4).
עבודה חדשה החלה התובעת ביום 10.11.14 בחברת "לבידי לביא מסחר ושיווק בע"מ", בתפקיד מנהלת מחלקת שיווק ומכירות. שכרה במקום עבודה זה לפי טופס 106 לשנת 2015 עמד על ממוצע חודשי של 9,387 ₪ לאחר ניכוי מס.
(ראו – סעיף 12 לתצהיר וכן מוצג ת/34).
מאז הפסקת העבודה בחודש מאי ועד שמצאה עבודה חדשה בחודש נובמבר, קיבלה התובעת דמי אבטלה. מתעודת עובד ציבור שהציג המוסד לביטוח לאומי עולה שבגין חודשים אוגוסט עד נובמבר בשנת 2014 קיבלה התובעת דמי אבטלה בסך כולל של 22,853 ₪.
לטענת התובעת, בכדי להתקבל למקום העבודה החדש בחרה היא שלא לשתף את המעסיק במגבלותיה בעקבות התאונה ואף הסכימה בלית ברירה לעבוד בשכר נמוך מזה שהרוויחה בעבר. עם זאת, ובהמשך ונוכח הקושי לתפקד וכאשר הרגישה שמעמדה התייצב, פנתה למעסיק וביקשה להקל עימה. בקשתה נענתה והיקף משרתה הוקטן ל – 6 שעות ביום, בשכר נמוך יותר ובמחלקה אחרת בחברה. לדברי התובעת פנתה למעסיק וביקשה אותו לחתום על תצהיר אולם זה סירב בנימוק שלא יהיה מוכן להגיע לבית המשפט להעיד מפאת קוצר זמנו. התובעת הוסיפה שנוכח חששה לאבד את מקום העבודה נמנעה מללחוץ על המעסיק לשתף פעולה להוכחת מגבולותיה התפקודיות.
(ראו – סעיפים 12 ו- 14 לתצהיר).
לא שוכנעתי מדוע לא זומן המעסיק הנוכחי לעדות בכדי לברר את מהות הפחתת היקף העבודה והפחיתה בשכר. התובעת בעצמה ציינה שהיא הרגישה שמקומה בעבודה התייצב, היא כבר עובדת במקום מזה 3 שנים וקשה להניח שזימון המעביד לחקירה קצרה בבית המשפט היה בו בכדי לפגוע בה. לפיכך, יש מקום לקבוע שהגם שמהנתונים שהוצגו שכרה של התובעת משנת 2016 פחת לכדי ממוצע חודשי של 8,474 ₪ לאחר ניכוי מס (ראו מוצגים ת/35 – 41), לא הוכח שיש לכך קשר לתאונה.
סיכומם של דברים עד כה:
יש להעמיד את בסיס שכרה של התובעת עובר לתאונה על הסך של 10,000 ₪ (השכר המוסכם בחברת "חי מגדלי מאור 2010 בע"מ"). יש לציין ששערוך הסכום להיום יביא להקטנתו, דבר שלא סביר שהיה קורה בפועל, ולכן יועמד על הסך הבסיסי הנ"ל.
לא מצאתי לקבל טענת התובעת להעמיד את בסיס השכר על הסך של 13,000 ₪, מדובר בסיכום תאורטי ארוך טווח התלוי בגורמים רבים שאין לדעת אם היו מתקיימים.
ברי שהתובעת איבדה את עבודתה הצפויה בחברת "חי מגדלי מאור 2010 בע"מ" בגין התאונה ונחה הדעת שנכפתה עליה תקופת אבטלה נוספת עד אשר מצאה עבודה בחברת "לבידי לביא מסחר ושיווק בע"מ", דהיינו – מיום 3.8.14 ועד ליום 10.11.14.
אובדן שכרה של התובעת בגין תקופה זו יחושב באופן הבא:
סך של 10,000 ₪ לחודש X 3.25 חודשים = 32,500 ₪
בניכוי דמי אבטלה לתקופה הרלוונטית – (22,853) ₪
____________________
סיכום ביניים – 9,647 ₪
תוספת 12.5% (בגין פנסיה ותנאים סוציאליים) – 1,206 ₪
____________________
סיכום ביניים – 10,853 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופה
ועד למועד פסק הדין – 11,075 ₪.
הנכות התפקודית:
- לטענת התובעת בסיכומיה יש להעמיד את נכותה התפקודית בשיעור של 10%. לשיטת הנתבעת התובעת לא הוכיחה כלל ועיקר כי נכותה תפקודית.
לטעמי ובהתחשב בנכויותיה של התובעת עובר לתאונה (כפי שהוצגו בחוות דעת מומחה בית המשפט), לא ניתן להתעלם מנכויות נוספות שנתווספו לתובעת בגין התאונה עד שהעמידו את פגימותיה הכלליות על שיעור של 14.5% נכות לצמיתות. אין ספק שהתאונה החמירה את מצבה הכללי של התובעת בצורה משמעותית. בנסיבות העניין וכאיזון בין מצבה עובר לתאונה ומצבה כיום ובשים לב לעבודתה הדורשת שעות ארוכות של ישיבה מול מחשב, אני רואה לנכון להעמיד את שיעור נכותה התפקודית של התובעת על 6%.
שיעור ההיוון:
- לטענת התובעת יש לחשב את הפסדי השכר לעתיד לפי מקדמי היוון של ריבית בשיעור 2% וזאת בהתחשב בתקנות המוסד לביטוח לאומי, בפסק דינו של כבוד השופט קליין בת.א 15635-08-14 ה. ואחרים נ' כלל (10.8.16), ונוכח אפיקי ההשקעה הראליים הקיימים במשק ובשים לב לחובה למנוע מהנתבעת להתעשר שלא כדין על חשבון התובעת – ככל שבסופו של יום יחושב הפיצוי לפי מקדם היוון של ריבית בשיעור 3%.
לטענת הנתבעת המדובר בטענה חדשנית העולה כדי הרחבת חזית שלא נתמכת בחוות דעת כלכלית וכי עצם שינוי התקנות של המוסד לביטוח לאומי אינו מקנה זכאות אוטומטית לפיצוי לפי מקדמי היוון של 2%. הנתבעת עוד טוענת שאין בנמצא כל פסיקה של בית המשפט המחוזי והעליון שקובעת שיש להוון לפי 2%.
לטעמי יש יותר מממש בטענות התובעת ויש לקבלן, ואף נדרשתי לעניין בעבר במסגרת ת.א. 44704-06-12 פלוני ואחרים נ' עיריית נס ציונה (החלטה מיום 6.12.16).
כפי שציינתי בהחלטה הנ"ל יש לתור אחר דרך המביאה יציבות, אחידות שיווין ובהירות בכל הקשור לשיעור הריבית להיוון פיצויים לנפגעים. סברתי אז וגם היום שעל המחוקק להתוות דרך בתחום זה.
ובעת האחרונה, אמר מחוקק המשנה את דברו בעניין בקשר עם תשלומים מטעם המוסד לביטוח לאומי ובשלה העת לגזור גזירה שווה גם לשאר הניזוקים.
וכך, ביום 1.10.17 נכנסו לתוקף תקנות הביטוח הלאומי (היוון) (תיקון), התשע"ו – 2016, קובץ תקנות 7669 מיום 9.6.16, שם נקבע:
"בתקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח – 1978 (להלן – התקנות העיקריות),
בתקנה 15 , במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) שיעור הריבית יהיה 2% ."
לא למותר לציין ששינוי זה בתקנות נעשה לאחר שמומחים חכמים ונבונים ישבו על המדוכה ונערכו בדיקות מעמיקות לעניין אפיקי השקעה ריאליים בשוק הכלכלי. ממילא אין להפלות "בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין" (דברים יז, 8) ואין לחלק בין נפגע שמקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי לבין נפגעים אחרים. כל אחד מהנ"ל זכאי לקבל פיצוי לפי ערכי היוון ריאליים.
לא מצאתי ממש בטענה שמדובר בהרחבת חזית. עניין לנו בטענה משפטית לאופן חישוב הפיצויים ואין בה בכדי להוות הרחבת חזית. (ראו – ע"א 5525 גני הררי בע"מ נ' יוסף מערבי (25.4.13)).
לפיכך, היוון נזקה של התובעת לעתיד יעשה לפי ריבית בשיעור שנתי של 2%.
הפסד שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים לעתיד:
- נתונים בסיסיים:
התובעת ילידת 24.12.73, בת כ- 41, וכיום בת כ – 44.
מקדם היוון של 2% עד להגיעה לגיל 67 – 222.35.
- בהתחשב במסקנות ובנתונים דלעיל, יש לערוך את החישוב הבא:
10,000 ₪ X 6% (נכות) X מקדם היוון 222.35 = 133,410 ₪
תוספת 12.5% (בגין פנסיה ותנאים סוציאליים) – 16,676 ₪
____________________
סה"כ – 150,086 ₪.
הוצאות רפואית ונסיעות לעבר ולעתיד:
- לראשי נזק אלו הוצגו קבלות בסך כולל של כ – 55 ₪ בלבד. משלא הובאה כל ראיה אחרת בעניין – דומה שלא צפוי שינוי במצבה הרפואי של התובעת בגין התאונה ואם יידרשו טיפולים בעתיד הרי שהם מצויים בסל הבריאות.
לפיכך, ובהתחשב בגילה של התובעת ובאופי הנכות שהוחמרה בגין התאונה, אני מעריך את נזקה של התובעת בתחומים אלו בשיעור של 10,000 ₪ לעבר ולעתיד.
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד:
- לטענת התובעת ובגין התאונה, מעסיקה היא עוזרת בית אחת לשבועיים והדבר אינו מדווח למוסד לביטוח לאומי. לדבריה, זקוקה היא לעזרה רבה יותר, אולם מפאת חסרון כיס נאלצת להסתפק בתדירות הנ"ל.
(ראו – סעיף 16 לתצהיר וכן בפרוטוקול מיום 10.7.17 עמ' 7 שורה 26 – עמ' 8 שורה 4).
לשיטת הנתבעות מדובר בנכות מזערית שאינה מצדיקה עזרה מעבר לזו הדרושה לאדם רגיל בשגרה וכי לא הובאו כל עדים או ראיות לתמיכה בטענות.
ואכן, התובעת לא הציגה כל ראיות ולא הובאו כל עדים לתמיכה בטענותיה. לפיכך, ובהתחשב בגילה ובאופי הנכות שהוחמרה כאמור, אני מעריך את נזקה של התובעת בתחום זה באופן גלובלי לעבר ולעתיד בסך של 10,000 ₪.
כאב וסבל:
- בעקבות התאונה עברה טיפולי פיזיותרפיה ונדרשה לבדיקות שונות. בהתחשב באמור ובשיעור הנכות, ונוכח סמכותי לפי תקנה 2 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, אני מעריך את נזקה בראש נזק זה בסך של 12,000 ₪.
- סיכום:
הפסדי שכר פנסיה ותנאים סוציאליים לעבר – 11,075 ₪
הפסד שכר, פנסיה ותנאים סוציאליים לעתיד – 150,086 ₪
הוצאות רפואית ונסיעות לעבר ולעתיד – 10,000 ₪
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 10,000 ₪
כאב וסבל – 12,000 ₪
__________________
סה"כ – 193,161 ₪
סוף דבר:
- התביעה מתקבלת.
- הנתבעות תשלמנה לתובעת את הסך הנ"ל בצירוף שכר טרחת עו"ד ע"פ דין והוצאות משפט, בתוך 30 ימים מהיום.
- זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
- בשולי הדברים, לא מצאתי ממש בטענת התובעת להשית הוצאות על הנתבעת בגין סרבול ההליך. אינני סבור שההליך נמשך מעבר לסביר מה גם שאין חובה לנתבעת לקבל הצעות בית משפט לפשרה.
ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.
פסה"ד פורסם במערכת נט המשפט.
עורך דין לתאונות דרכים
במציאות הישראלית אנו עדים כדבר שבשגרה להתרחשותן של תאונות-דרכים רבות. מדי יום מתרחשות ברחבי הארץ עשרות תאונות אשר גוררות אחריהן פצועים בדרגות חומרה שונות, החל מפגיעות קלות ועד לפגיעות קטלניות.
נפגעת בתאונת-דרכים? צור קשר לתיאום פגישה ולבירור זכויותיך! 03-5230007 או לחץ כאן
כחלק מהיקף התופעה, חוקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות-דרכים (הפלת"ד), אשר נועד להסדיר את מנגנון הפיצוי לנפגעי תאונות-דרכים ביעילות, תוך הבטחת זכויותיהם השונות של הנפגעים ובני משפחותיהם.
לפעולות אותן מבצע נפגע תאונת-דרכים בסמוך להתרחשותה – חשיבות רבה!
לשם כך, ערכנו בעבורכם מדריך המפרט בהרחבה את סדר הפעולות המומלץ אותן יש לבצע לאחר קרות תאונת-דרכים ("מה עושים לאחר תאונת-דרכים?"). אנו נרצה להדגיש כלל אצבע אחד בולט מתוך כללי המדריך – חשיבות קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת-דרכים. מדוע? לעיתים רבות אנו נתקלים במקרים בהם סירב הנפגע לקבלת טיפול רפואי הן כתוצאה מתחושת בלבול, הן כתוצאה מתחושת בהלה והן מרצונו להדחיק את קרות התאונה ולהניח אותה מאחוריו ובכך לשכוח מהתרחשותה.
לבדיקה רפואית לאחר תאונת-דרכים קיימת חשיבות רבה, וזאת גם אם על פניו חש הנפגע כי "התמזל מזלו" ויצא ללא פגע. לחשיבות הבדיקה הרפואית לאחר תאונת-דרכים שתי סיבות עיקריות, האחת, לשלול חבלות שונות, והשנייה, קבלת אסמכתאות רפואיות לעצם הפגיעה ולכך כי נגרמו/לא נגרמו פגיעות כלשהן.
פעמים רבות ובייחוד בתאונות המסתיימות במכות "יבשות", עלולים להופיע סימפטומים שונים לאחר מספר ימים, שבועות ואף חודשים לאחר התאונה.
כמו כן, לצד סדר הפעולות אותן יש לבצע לאחר תאונת-דרכים – קיימת גם חשיבות רבה להתייעצות עם עו"ד המתמחה בתאונות-דרכים, הן לצורך מתן הוראות הכיצד לפעול מיד לאחר התאונה והן לצורך בדיקת זכאות הנפגעים לפיצויים.
קיימות סיטואציות רבות בהן נפגעים כלל לא מודעים לעבודה כי האירוע בו נפגעו מוגדר כתאונת-דרכים עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות-דרכים ועפ"י הפסיקה ולכן הם אינם מודעים כי זכאים לפיצוי בגין הפגיעה.
לצורך הבנת החשיבות בפנייה לייעוץ משפטי, נציג שני תיקים אשר טופלו ע"י משרדנו בהם לא ידעו הנפגעים כי זכאים לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות-דרכים:
פגיעה בנפילה באוטובוס – פיצויים בסך 58,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט שולמו לאישה אשר נפלה במהלך נסיעה באוטובוס ציבורי ונגרמו לה שברים במרפק – לאחר נפילתה המשיך נהג האוטובוס בדרכו ולא ייחס חשיבות למקרה. בפגישה עם הלקוחה התברר כי לא הניחה שמדובר בתאונת-דרכים מאחר ו"לא היתה התנגשות בין שני כלי-רכב".
פגיעה בתאונת אופניים – פיצויים בסך 105,000 ש"ח שולמו בהסדר פשרה לרוכבת אופניים אשר חצתה את מעבר החצייה באור אדום וסבלה משברים בקרסול כתוצאה מפגיעת רכב חולף. הנפגעת פנתה למשרדנו לצורך טיפול בתביעה מכוח פוליסת תאונות אישיות ורק אז התברר לה כי זכאית לפיצויים גם מחברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע וזאת למרות שחצתה את מעבר החצייה באור אדום.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעי תאונות-דרכים, אנו מלווים את הנפגע לאורך התהליך כולו עד למיצוי מלוא זכויותיו וקבלת פיצוי מקסימלי! צור/צרי קשר בטלפון: 03-5230007 או לחץ כאן.
לחץ כאן לקריאה אודות פיצויים לנהג ללא ביטוח חובה
לחץ כאן לקריאה אודות פיצויים לנהג ללא רישיון נהיגה
לחץ כאן לקריאה אודות פיצויים לאדם שנפגע מרכב חסר ביטוח/ חסר רישיון נהיגה / פגע וברח
מה עושים לאחר תאונת-דרכים?
מי זכאי לפיצוי בגין תאונת-דרכים? מהן הפעולות אותן יש לבצע לאחר תאונת-דרכים? האם יש צורך לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד לאחר תאונת-דרכים? מהו שכר-טרחת העו"ד בתביעת פיצויים? לפניכם כל התשובות וסדר הפעולות אותן יש לבצע לאחר קרות התאונה.
לצערנו, בכל שנה עולה מספר תאונות-הדרכים ומס' הנפגעים בהן. עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2012 ארעו כ- 12,484 תאונות-דרכים, בהן נפגעו כ- 23,904 בני אדם.
תאונות-הדרכים חושפות אותנו למקרים של פגיעות גופניות מכל הסוגים, החל מהפגיעות הקלות ביותר ועד לפגיעות הקטלניות ביותר.
כפועל יוצא מהנזקים הרפואיים הנגרמים לנפגעי תאונות-דרכים, נגרמים לנפגעים ולבני משפחותיהם נזקים נלווים דוגמת; הפסדי-השתכרות, הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרה של בני-המשפחה או אנשי מקצוע. בגין נזקים אלו מכסה פוליסת ביטוח החובה.
האם אני זכאי לפיצוי למרות שאני אשם בתאונה?
אנו נתקלים פעמים רבות בנפגעים המשוכנעים כי אינם זכאים לפיצוי בגין הנזקים הרפואיים והנזקים הנלווים שנגרמו להם כתוצאה מהפגיעה בתאונה, לאור העובדה כי הינם האשמים בהתרחשותה. חשוב להדגיש כי פוליסת ביטוח החובה מכסה את המבוטחים ללא כל קשר לאשמה, ומשכך אדם הנפגע בתאונת-דרכים, זכאי לפיצויים גם אם הוא אשם בקרות התאונה.
סדר הפעולות המומלץ לאחר תאונת-דרכים
- קבלת טיפול רפואי – ברור מאליו כי אילו נגרמה כתוצאה מתאונת-הדרכים פגיעה קשה או לחילופין, פגיעה קלה המלווה בפגיעות כדוגמת שברים, הרי שבלית ברירה יפונה הנפגע מזירת התאונה באמצעות אמבולנס.
סעיף זה מופנה בעיקר לנפגעים "קלים" שבמרבית הפעמים כתוצאה מתגובות שונות (פחד, חרדה, בהלה וכיוצ"ב), מסרבים לפנות לקבלת טיפול רפואי או להתפנות באמצעות אמבולנס מזירת התאונה.
חלק מהנפגעים אינם נוטים לייחס חשיבות לפגיעה ונוכחים לגלות כי סימפטומים לפגיעות "יבשות", עלולים להופיע לאחר מספר ימים, שבועות ואף חודשים לאחר התאונה.
לכן, חשוב מאוד לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר אירוע התאונה גם אם על פניו נראה כי "עברתם את התאונה בשלום" וללא נזקי גוף, וזאת על-מנת לקבל אישור לכך מגורם רפואי מוסמך ומקצועי לאחר עריכת בדיקות רפואיות מתאימות.
- פנייה לתחנת המשטרה – לאחר תאונת-דרכים יש לפנות לתחנת-המשטרה הקרובה ולדווח אודות קרות התאונה. בסיום הדיווח יקבל הנפגע אישור המפרט את מלוא פרטי התאונה. חשוב לציין, כי לעיתים קיימת חשיבות רבה לפער הזמנים שבין קרות התאונה לבין מועד ההודעה למשטרת-ישראל, לכן, רצוי מאוד למסור דיווח מהר ככל שניתן.
אילו מסמכים יש להציג בתחנת-המשטרה לאחר תאונת-דרכים?
נהג נפגע – יש להציג רישיון נהיגה, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה ותעודה רפואית בגין טיפול רפואי.
נוסע ברכב / הולך-רגל/ רוכב אופניים – יש להציג תעודה מזהה, תעודה רפואית בגין טיפול רפואי ואת פרטי הנהג והרכב המעורבים בתאונה.
- רישום – ניהול תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח עלול להמשך מספר חודשים ואף שנים, מטבע הדברים בחלוף תקופה ארוכה קיימת נטייה לשכוח חלק מן הפרטים. לכן, מומלץ לערוך רישום של כל פעולות היומיום במסגרתן הורגש קושי או הורגשה הגבלה כלשהי אשר לא הורגשו לפני התאונה. כמו כן, רצוי לצלם את הפגיעות הגופניות ואת תהליך ההחלמה.
- איסוף מסמכים – יש לשמור באופן קפדני ומסודר את כל המסמכים המתייחסים לתאונה, לרבות מסמכים רפואיים, אישורי מחלה, קבלות בגין הוצאות שנגרמו ותמונות.
- פנייה לייעוץ משפטי – לאחר קבלת הטיפול הרפואי, ובהתאם לממצאים הרפואיים יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד העוסק בתחום נזקי הגוף, על-מנת לבחון את המשך התהליך מול חברת-הביטוח ולדאוג כי הנפגע ימצה את מלוא זכויותיו ויקבל את הפיצוי המשקף את נזקיו כהלכה.
חשוב לציין, כי חלק מן הנפגעים בתאונות-דרכים (בעיקר הקלות שבהן) "מנסים את מזלם" ופונים לחברת-הביטוח בניסיון למצות את זכויותיהם באופן עצמאי או אפילו באמצעות סוכן הביטוח. פנייה עצמאית לחברת הביטוח הינה פעולה שגוייה וחסרת אחריות שכן, מעבר לעובדה כי פנייה ללא הידע המשפטי המתאים עלולה לגרום נזק, הרי שהנפגעים כלל אינם יודעים מהם הנזקים אותם זכאים לתבוע מחברת הביטוח. כמו כן, אין בידי הנפגעים האפשרות לאמוד את גובה הפיצויים הנכון אשר ישקף את הנזקים שנגרמו ועלולים להיגרם בעתיד. לאחר קבלת הפיצוי, לא ניתן יהיה לפנות בפנייה חוזרת לחברת הביטוח, גם לא במצב בו תחול החמרה במצב הרפואי.
שכר-טרחת עו"ד בתביעת פיצויים לנפגעי תאונת-דרכים
שכר-טרחת עורך-הדין בטיפול בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים נגזר באחוזים הקבועים בחוק מגובה הפיצוי המגיע לנפגע. לכן, כשהטיפול בתביעה אינו כרוך בשלב הראשוני בתשלום כלשהו מצד הנפגע (מלבד אגרת ביהמ"ש, במידת הצורך), אין סיבה שלא תנוהל התביעה ע"י עו"ד העוסק בתחום נזקי-הגוף, שכן פנייה שכזו, כאמור, תביא לפיצוי מקסימלי אשר ישקף את הנזקים האמיתיים שנגרמו בתאונה ועלולים להיגרם בעתיד.
מאת עו"ד ערן אלזם – ייצוג וייעוץ משפטי בתביעות נזקי-גוף
*כל האמור לעיל אינו מהווה ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נפגעים, אנו מלווים את הנפגע לאורך התהליך כולו עד למיצוי מלוא זכויותיו וקבלת פיצוי מקסימלי! צור/צרי קשר בטלפון: 03-5230007 או לחץ כאן.
המשרד מעניק שירותי עו"ד לתאונות-דרכים, עו"ד לנזיקין, עו"ד לפיצויים, עו"ד לתאונת עבודה, עו"ד לנזקי-גוף, עו"ד לתביעות פיצויים. במהלך השנים עסק משרדנו בייצוג נפגעי תאונות-דרכים בתביעות רבות כנגד כלל חברות הביטוח והגופים השונים (תביעה נגד AIG, תביעה נגד הכשרה, תביעה נגד הכשרת היישוב, תביעה נגד הראל, תביעה נגד ביטוח ישיר, תביעה נגד תשעה מיליון, תביעה נגד איי די איי, תביעה נגד איילון, תביעה נגד כלל, תביעה נגד "קרנית", תביעה נגד "הפול", תביעה נגד שומרה, תביעה נגד מנורה, תביעה נגד אגד, תביעה נגד דן, תביעה נגד רכבת-ישראל' , תביעה נגד חברת אוטובוסים פרטית) בתיקים שונים, לרבות בתביעות פיצויים נגד הפול בתאונת אופנוע, בתביעות פיצויים נגד הפול בתאונת קטנוע\ בתביעות שליח נגד הפול של רוכבי קטנוע נגד הפול, בתביעות פיצויים של הולכי-רגל שנפגעו בתאונות-דרכים, בתביעות פיצויים בתאונת "פגע וברח" כנגד "קרנית", בתביעות פיצויים של רוכבי אופניים בתאונת "פגע וברח", בתביעות פיצויים של נוסעים שנפגעו בתאונת-דרכים, בתביעות פיצויים של נהגים שנפגעו בתאונות-דרכים, בתביעות של נוסעים באוטובוס שנפגעו בתאונת-דרכים, בתביעות נפילה באוטובוס, בתביעות תאונה במונית ועוד.