למשרדנו פנה אדם בשנות ה- 40 לחייו הסובל מסוכרת מזה 20 שנה
המטופל, בין היתר, במשאבת אינסולין, בכדורים למניעת נזק בכליות
ובכדורים לטיפול בכולסטרול ובתת פעילות בלוטת התריס.

בעקבות מחלתו אשר גרמה לירידה בתפקודו ובתפוקתו, פוטר אותו
אדם ממקום עבודתו ונותר ללא כל מקור הכנסה.

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לעניין נכות, אחוזי הנכות הרפואית
שנקבעים לחולי סוכרת בהתאם לטיפול התרופתי
הם בשיעורים הבאים:
> 10% על טיפול פומי או אנלוג GLP-1.
> 20% על טיפול באינסולין או טיפול משולב עם אינסולין.
> 40% על סוכרת לא מאוזנת שמטופלת עם לפחות 4 זריקות אינסולין
ביום או משאבת אינסולין.
> 50% על טיפול באינסולין עם אי יציבות קלינית בולטת שגורמת לאחד
מאלה:
חסר נוירולוגי (סוכרת שבירה).
חמצת מטבולית.
משבר היפראוסמוטי.
אובדן הכרה.
שני אירועים בתקופה של שנתיים שהייתה בהם ירידה בערך
גלוקוז הדם מתחת ל-50 מגדל שמלווה באיבוד הכרה, פרכוסים,
או הכרה מעורפלת ומחייבת זריקת גלוקוז, עירוי גלוקוז או אשפוז.

היות ובמקרה המתואר האדם השתמש במשאבת אינסולין, ידענו להעריך כי קיימת סבירות גבוהה לזכאותו לקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי.

בהתאם לייעוץ שניתן הוגשה באמצעות משרדנו תביעתו לנכות כללית, התייצבנו עמו לוועדות הרפואיות שהתקיימו ולאחרונה התבשרנו בהכרה בפגימות הרפואיות מהן סובל ככאלו המזכות בקצבת נכות חודשית בסך של 2,522 ש"ח, שצפויה לזכות אותו בתשלום מצטבר שישולם לאורך השנים בסך של כ-700,000 ש"ח.