נפגעת? לבירור זכויותיך ולתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות הזן פרטיך ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

נפגעת? לבירור זכויותיך ולתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות הזן פרטיך ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

לטענת התובעת, כפי העולה מכתב תביעתה, ביום 4.5.13, פסעה ברחוב יוסף בחיפה לכיוון מעונות גאולה.

כשהגיעה לקרבת צומת הרחובות יוסף- ארלוזרוב , מול בניין מס’ 59 ברחוב יוסף, בחיפה, (להלן: “מקום קרות התאונה“) התכוונה לחצות את הרחוב במעבר החצייה הסמוך. עת פסעה לכיוון מעבר החצייה,  נתקלה רגלה במפגע במדרכה.

כתוצאה מהתאונה, נפגעה התובעת בפניה, שיניה ושתי ידיה.

ממקום התאונה הובהלה התובעת לבית החולים בני ציון- שם אובחנו פגיעות וחתכים בפניה, פגיעה בשיניים ושברים עם תזוזה בעצמות המרפק השמאלי ופגיעה בשורש כף היד.

לאור הפערים שהתגלו בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לתיק בית המשפט על ידי הצדדים, מינה  בית המשפט שני מומחים מטעמו.

ד”ר רייכל מיכאל- מומחה בתחום האורתופדיה, אשר קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10%.

ד”ר רם מירז – מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר קבע לתובעת 5% נכות זמנית למשך שנה ולאחר מכן 0% נכות.

הצדדים לא העידו את המומחים על חוות דעתם, ומכאן שחוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט הן המחייבות לצרכי הפיצויים היה והתביעה תתקבל.

בית המשפט ידון תחילה בשאלת הנסיבות והאחריות ולאחר מכן בשאלת הנזק, ככל שיחליט בית המשפט כי יש מקום להטיל אחריות על הנתבעת.

סיכומי התובעת;

לטענת התובעת, היות ועסקינן ברשות מקומית, הרי היא חבה חובת זהירות כלפי האזרחים הפוסעים ברחובותיה. הרשות המקומית מחויבת לעשות כל הדרוש לשמירה על ביטחון הציבור, במיוחד כאשר מדובר ברחובות העיר (התובעת הפנתה  לפסיקה בעניין זה).

לטענת התובעת, הוצגו בפני בית המשפט תמונות המתעדות את מצב המדרכה בסמוך למועד התאונה (סומנו מ1 א-ג- 7 תמונות). בעניין זה טוענת התובעת, כי עיון בתמונות מעלה כי ניתן להבחין בנקל במפגעים, בבורות, בסדקים, בקילופי האספלט והפרשי הגבהים באזור בו נפלה התובעת.

זאת ועוד, התובעת טוענת כי עדותה הייתה אמינה וקוהרנטית ועל אף שנשאלה רבות אודות נפילתה, מיקמה באופן עקבי את המפגע ואת המקום בו נפלה.

בנוסף לעדות התובעת, שכאמור הייתה אמינה, העיד מטעם התובעת, מר נתן כהן (להלן: “מר כהן“), אשר ראה את התובעת מיד לאחר נפילתה, כאשר הייתה שרועה על הארץ. אומנם מר כהן לא יכול היה להצביע על המפגע המדויק בו נתקלה התובעת, אולם, הצביע על מקום קרות התאונה.

לאור כל האמור טוענת התובעת, כי היא נפצעה כתוצאה מהתקלות רגלה במפגע ברור במדרכה והנתבעת, עיריית חיפה, התרשלה כשלא איתרה ותיקנה את המפגע.

לא זו אף זו, התובעת טוענת, כי מר אהרון כהן, נציג הנתבעת, אשר בניגוד להחלטת בית המשפט, לא הגיש תצהיר, העיד בעדותו כי הגיע למקום קרות התאונה רק בחודש 4/18 ואישר כי מצבה של המדרכה נשאר כשהיה. עוד עלה מחקירתו, כי הנ”ל משמש כראש תחום תביעות אצל הנתבעת.

הוא אינו מהנדס ו/או ממונה בטיחות ולפיכך הרי שאינו מומחה בניתוח מפגעים.

עוד עלה מחקירתו של מר אהרון כהן, כי האחרון אינו אחראי על איתור ותיקון מפגעים באזור חיפה בכלל ובמקום קרות התאונה בפרט. מר רומן (מפקח מטעם הנתבעת) הוא שיכול היה לשפוך אור אודות המפגעים שהיו במקום ו/או אודות הפעולות שננקטו, אולם האחרון לא הגיש תצהיר ולא התייצב לדיון ויש לזקוף זאת לחובת הנתבעת.

לטענת התובעת, היא הרימה את הנטל הרובץ לפתחה והוכיחה את נסיבות התאונה ואת רשלנות הנתבעת.

לא זו אף זו, התובעת טוענת, כי על אף שמתגוררת סמוך למקום קרות התאונה ונוהגת היא להליך שם חדשות לבקרים, הרי שהדבר מחזק את טענתה לפיה, אין לה כל אשם תורם.

התובעת הלכה בראש מורם, כשפניה ועיניה מופנות קדימה ולא היתה צריכה לפעול אחרת, הן לאור העובדה שסמכה על הנתבעת שתעשה עבודתה כראוי ותתקן את המפגעים שמהווים סכנה, וככל שיש מפגעים, הרי שאלה לא מהווים סכנה, והן לאור העובדה שבכל הפעמים שהלכה סמוך למקום קרות התאונה, לא נתקלו רגליה במפגע כלשהו. אלא שהפעם, נפצעה התובעת.

לאור האמור, עותרת התובעת כי בית המשפט יקבע כי התובעת לא תרמה להתרחשות התאונה.

סיכומי הנתבעת;

לטענת הנתבעת, התובעת טענה בכתב תביעתה ובתצהירים שהגישה כי התאונה אירעה ברחוב יוסף, מול בית מספר 57. לעומת זאת, בסיכומי טענותיה, טענה התובעת כי מצאה סדקים במדרכה מול בית מס’ 59 (ולא 57). הנתבעת טוענת, כי מדובר בתצהירים עליהם חתמה התובעת ולא ניתן ליישב סתירה זו.

עוד מוסיפה הנתבעת לטעון, כי התובעת צירפה לכתבי טענותיה תמונות והתייחסה לאזור שלם מבלי לציין מקום ספציפי בו מעדה. רק במועד דיון ההוכחות, טענה התובעת לנפילה במקום שלא צולם בתמונות ולא הייתה התייחסות ספציפית לכך בתחשיבים ובתצהירים.

לאור כל האמור, טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה כי נפלה כתוצאה ממפגע במדרכה.

לחילופין טוענת הנתבעת, וככל שבית המשפט יסבור כי התובעת הוכיחה שנפלה כתוצאה ממפגע במדרכה, אזי יש לפסוק לתובעת רשלנות תורמת בשיעור של 50% לכל הפחות.

לאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להתקבל אך זאת בניכוי 25% רשלנות תורמת.

 

להלן נימוקי בית המשפט בהגעה לתוצאה האמורה:

כאמור לעיל, התובעת טוענת, כי ביום 4.5.13, פסעה ברחוב יוסף בחיפה לכיוון מעונות גאולה. כשהגיעה לקרבת צומת הרחובות יוסף- ארלוזרוב , מול בניין מס’ 59 ברחוב יוסף, בחיפה, התכוונה לחצות את הרחוב במעבר החצייה הסמוך.

לטענתה, כשהלכה היא לכיוון מעבר החצייה,  נתקלה רגלה במפגע במדרכה, וכתוצאה מכך  הוטחה בחוזקה ארצה על פניה תוך שניסתה לבלום את נפילתה באמצעות ידיה.

לטענת התובעת, היא נפגעה בפניה, שיניה ובשתי ידיה.

התובעת העידה בעצמה ומטעמה העידו גם מר כהן ובעלה של התובעת.

הנתבעת טוענת כי קיימת סתירה בנוגע למס’ הבית אשר נמצא סמוך למקום קרות התאונה, בין הנטען על ידי התובעת בכתב תביעתה ובתצהיריה לבין הנטען בסיכום טענותיה.

זאת ועוד, לטענת הנתבעת, התובעת אומנם צירפה תמונות של מקום קרות התאונה, אולם הסתבר כי התובעת טענה לנפילה במקום שלא צולם.

לאור כל האמור, טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הוכיחה כי נפלה כתוצאה ממפגע במדרכה.

בעניין זה אציין, כי מדובר באירוע שאירע לפני כחמש שנים. התובעת העידה כי ייתכן כי בזמן אמת, דהיינו בזמן קרות האירוע, הייתה “מעולפת”.

עמ’ 8 לפרוטוקול שורות22-23 ושורות 28-29:

“ש. ממצב של שכיבה על הרצפה מי שהרים אותך היה האמבולנס?

ת. כן. נשארת במצב הזה חצי מעולפת עם כאבים בידיים..”

 . . .

“ש. את המיקום הזה הסקת לאחר שהגעת לאחר התאונה לאותו מקום לבדוק ממה נפלת ואיך?

ת. לא. אני יודעת שזה היה המקום הזה מכיוון שהייתי מעולפת אך ידעתי שזה המקום הזה..”

לאור האמור, ייתכן כי השילוב של מצבה הבריאותי ו/או הנפשי של התובעת בזמן קרות האירוע עם השנים שעברו ממועד קרות התאונה, הוביל לסתירה בכל הנוגע למס’ הבית ו/או למקום הספציפי שצולם.

לאחר ששמעתי את העדויות, אני נותן את  אמוני בעדותה של התובעת שנתנה הסברים המניחים את הדעת לאופן בו נפגעה, ולעדותם של שני העדים שהעידו מטעמה. אני סבור כי עדותם היתה עקבית ולא נסתרה, וכי התובעת נפלה על המדרכה בשל מפגע שהיה על המדרכה וכתוצאה מנפילתה נפגעה בפניה, שיניה ובשתי ידיה.

יחד עם זאת, התובעת טענה בסיכומיה, כי הלכה “כשפניה ועיניה מופנות קדימה ובראש זקוף” עוד טענה התובעת בסיכומיה, כי “סמכה על העירייה שתעשה את המוטל עליה … כי אם לא מתקנת את המפגעים, חזקה שאלו אינם מפגעים מסוכנים.”  כמו כן, התובעת העידה, כי היא מכירה “כל פינה ופינה” במקום אירוע התאונה וכי כשצעדה ברחוב, הסתכלה קדימה.

רוצה לומר, התובעת סמכה על ניסיון העבר שלה, על ההיכרות רבת השנים שלה עם אזור קרות האירוע ועל העבודה שבעבר כשפסעה באזור זה, לא אירע כל אירוע חריג ולפיכך, לא בדקה האם קיים איזה שהוא מכשול שעלול להפילה, התובעת למעשה לא “העיפה” מבט, ולו חטוף, על המדרכה (יש לזכור כי מדובר ברחוב בו חולפים מספר רב של אנשים וכי קיים “בלאי” טבעי, אשר משפיע על המדרכה ועל תקינותה) כפי שהעיד מר כהן אהרון נציג העירייה (ראו עמ’ 13 לפרוטוקול מיום 15.10.17 שורות 5-6: “אני הייתי במקום. ראיתי שם סדקים, קלופי אספלט שנגרמו עקב בלאי טבעי..”

התובעת הלכה כשפניה קדימה, לקחה על עצמה סיכון בכך שהלכה כשראשה מורם ולא העיפה כלל מבט על הארץ.

על כן, מכל סכום שייפסק לה, יופחת 25% רשלנות תורמת.

לאחר שבית המשפט אמר את דברו בנושא האחריות, אדון בשאלת הנזק:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים וסיכומיהם בנושא הנזק, להלן אפרט את ראשי הנזק לפיצוי:

לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה, נגרמו לה שברים עם תזוזה בעצמות המרפק, פגיעה בשורש כף יד שמאל פגיעות בפנים ובשיניים.

התובעת נאלצה לעבור מספר ניתוחים וכן נדרשה לשיקום ארוך ולטיפולים ממושכים.

לטענתה, היא המשיכה לסבול מכאבים עזים ומחוסר יכולת תפקוד ולפיכך, המשיכה בביקורים תכופים אצל רופאיה המטפלים.

עוד טוענת התובעת, כי בעקבות התאונה, החלה לפתח תסמונת פוסט טראומטית הכוללת בין היתר, חרדות, דיכאון, ירידת ערך עצמי, ירידת הביטחון העצמי, הזנחה, קשיים בשינה ועל כן הופנתה לטיפול במרפאה לבריאות הנפש.

לטענת התובעת, מצבה סמוך לאחר התאונה, לא אפשר לה להמשיך לעבוד וזאת על אף שהייתה אמורה להמשיך בעבודתה ולהתחיל לעבוד בפרויקט “עוז תמורה” שהיה מעלה את שכרה באופן ניכר והיה צפוי להיות 25,000 ₪ לכל הפחות.

לאור האמור, נאלצה התובעת להודיע למעסיקיה על פרישתה וזאת תוך וויתור על מעמדה, על הקריירה שלה, על משכורותיה ועל גידול שכרה במסגרת “עוז תמורה”.

כאמור לעיל, משך שנתיים וחצי שהתה התובעת במצב של אי כושר עבודה מלא מוחלט המשולב ממגבלות פיזיות קשות ומגבלות נפשיות.

כאמור לעיל, התובעת שבה לעבוד (בגיל 66), תוך שהיא ממשיכה לסבול ממגבלות פיזיות ונפשיות. התובעת הצליחה למצוא עבודה במשרה חלקית בלבד בהוראת אנגלית כשהיא משתכרת בסך של 2,800 ₪ בלבד.

לטענת התובעת, היא היתה צפויה להמשיך לעבוד עד גיל 70 בשתי משרותיה אלמלא קרתה התאונה.

מנגד טוענת הנתבעת, כי התובעת נפגעה במרפק ידה השמאלית. היא טופלה, ידה גובסה והיא היתה באי כושר במשך 47 ימים ועד ליום 21.6.13.

כאמור לעיל, הנתבעת סבורה כי לא קיים כל קשר ומכל מקום, התובעת לא הוכיחה קשר כזה, בין קרות אירוע התאונה לבין הודעת התובעת על פרישתה.

בסיס השכר-  לטענת התובעת, עובר למועד התאונה, השתכרה התובעת בסך של 15,088 ₪ במשולב (משרד החינוך ועיריית חיפה) והיא הייתה אמורה לטענתה, להשתכר בשנים שלאחר מכן שכר הולך וגדל עד לסך של 25,000 ₪. לפיכך, התובעת מעמידה את בסיס השכר (הפוטנציאלי) בסך של 20,000 ₪ לחודש.

התובעת מציינת, כי היא החלה לקבל תשלומי פנסיה חודשיים בסך של כ- 3,700 ₪ מקרן מבטחים במשך כשנה וחצי, ולאחר מכן החל מחודש דצמבר 2014 ואילך סך חודשי של כ- 4,600 ₪.

בנוסף, התובעת החלה לעבוד ומשתכרת בסך של 2,800 מש”ח החל מחודש ספטמבר 2015 ועד היום.

לאחר שעברתי על מלוא טענות הצדדים בעניין הנזק, להלן עמדת בית המשפט בנוגע לפיצוי המגיע לתובעת בנוגע לראשי הנזק השונים:

  1. כאב וסבל – הצדדים חלוקים בראש נזק זה באופן שהתובעת טוענת לפסיקה של כאב וסבל ואובדן הנאות חיים בסכום של 200,000 ₪ שעה שהנתבעת טוענת כי יש לפסוק סכום של 17,500 ₪ בלבד.

לאחר שלקחתי בחשבון את נתוני התיק המתייחסים לגילה, נכותה של התובעת ונסיבות הכוללות של התיק, אני פוסק לה סך של 35,000 ₪ בראש נזק זה.

  1. הפסדי השתכרות– תובעת טוענת להפסדי השכר עצומים בשעור של 218,280 ₪ וזאת על פי שיעור הנכות התפקודית המגיע לה פיצוי לפי 30%. למעשה הפסדי השכר להם היא טוענת הוא בשיעור של למעלה מ- 700,000 ₪ אך הנגזרת לעבר הוא הפיצוי האמור המבוקש וכן דרישה לפיצוי בסך של 200,000 ₪ בגין העתיד ונגזרת של 12.5% מתוך הסכום האמור בגין פנסיה ותנאים סוציאליים.

הנתבעת מצידה טוענת שאין לפסוק בראש נזק זה דבר.

לאחר בחינת מלוא החומר שהוצג לי, אני סבור שנכותה התפקודית של התובעת בתיק זה אינה עולה על 10% נכות כפי שנקבע על ידי המומחה בתחום האורטופדי.

התובעת העצימה עד מאוד את טיעוניה לעניין הנזק הנפשי שנגרם לה לרבות דכאונות ופגיעה באיכות חיים אך בעניין זה המומחה מטעם בית המשפט דחה למעשה את הטענות וקבע לה 0% נכות. אין קשר סיבתי בין הטענות האמורות או בין הפרישה מהעבודה ובין ארוע התאונה שהוצג לי.

ההפסדים העצומים המוצגים בנושא הפסד השתכרות לא הוכחו ואין בדעתי לקבלם.

זה נכון שהתובעת עובדת 20% משרה אחרי התאונה ומרוויחה סך של 2,800 ₪ אך הדבר נעשה לאחר שפרשה מעבודתה. הנסיון לבצע הפחתה בין מה שהיתה מרוויחה או מה שהיתה יכולה להרוויח כביכול ובין הסכום שהיא מרוויחה כיום, אינו משקף כלל את נתוני התיק.

ראש נזק של הפסד השתכרות מוכר על ידי לצורך הפסד ההשתכרות בעבר בלבד. לתובעת לא מגיע כל פצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד או בגין הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים לעתיד.

אני אפסוק לה בגין הפסדי השתכרות כדלקמן:

מיום התאונה חלפו 5 שנים לערך. (60 חודש).

במהלך  תקופת אי הכושר של 47 יום עד תאריך 21.6.13. בהמשך פרשה מעבודתה במשרד החינוך והטענה היא כי הפרישה נעשתה על רקע של פגיעותיה כתוצאה מהתאונה.

אני קובע כי קשר שכזה המתייחס לקרות התאונה והודעת התובעת על פרישתה לא הוכח במשפט. עול ההוכחה בעניין זה הוא על התובעת אשר יכולה היתה בעניין זה להביא ולהעיד גורמים מוסמכים ממשרד החינוך אשר היו יכולים להעיד בסוגיה זו או להציג את תיקה האישי כמשקף את המציאות של פרישה על רקע בעיותיה הגופניות כתוצאה מהמקרה ומאחר ועניין זה לא הוכח, אין בדעתי לקבלו.

זאת ועוד, הטענה כי בסיס השכר שצריך להתקבל הינו בשיעור של 25,000 ₪ וכי יש להעמיד את בסיס השכר על סכומים הגבוהים מאלה שהוכחו במשפט, אין להם כל בסיס ואני דוחה אותם לחלוטין.

בסיס השכר אשר הוכח עובר לתאונה היה בשעור של 15,000 ₪ (משולב של משרד החינוך ועירית חיפה).

התאונה התרחשה בתאריך 4.5.13 כאשר התובעת בת 63 במועד התאונה.

כיום התובעת בת 68. ממועד התאונה חלפו 5 שנים. דהיינו כ-60 חודשים. התובעת היתה באי כושר במשך 47 יום, עד יום 21.6.13. התובעת פרשה מעבודתה לאחר אירוע התאונה. הטענה כי היתה יכולה לעבוד עד גיל 70 לא הוכחה ומכל מקום הפסדיה יחושבו ביחס לעבר ועד מועד מתן פסק הדין. בגין אי כושר העבודה המלא אני פוסק לה סך של 22,000 ₪.

בהמשך ועד מועד מתן פסק הדין, ובהתחשב בנכותה התפקודית ובסיס השכר אני פוסק לה סך של 50,000 ₪ נוספים, סה”כ נפסק בראש נזק זה – סך של 72,000 ₪.

  1. עזרה צד ג’ בעבר ובעתיד מוגברת לעבר על בסיס החומר שהוצג לי – 25,000 ₪.
  1. הוצאות רפואיות ונסיעות – 3,000 ₪.

סה”כ הסכום לפיצוי –135,000 ₪ כאשר מסכום זה יש לנכות 20% רשלנות תורמת, דהיינו 27,000 ₪  הסכום שנותר לפיצוי – 108,000 ₪.

לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עו”ד בשעור של 20% + מע”מ וכן החזר אגרה ששולמה.

סכום זה תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות ב”כ תוך 30 יום שאם לא יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


נפגעת בתאונה? צור קשר לתיאום פגישה ולבירור זכויותיך!

03-5230007 או לחץ כאן


אמנם, לא בכל פגיעה זכאי הנפגע לפיצויים כלשהם ויש לבחון כל מקרה לגופו, לרבות היכן נגרמה הפציעה, כתוצאה ממה נגרמה הפציעה, האם היה מפגע כלשהו אשר הוביל לפציעה וקריטריונים נוספים אשר יעזרו לבחינת הזכאות לפיצויים.

נפגעת? לבירור זכויותיך ולתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות הזן פרטיך ואנו ניצור עמך קשר בהקדם


 סמן/י להתקשרות מיידית

נפגעת? לבירור זכויותיך ולתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות הזן פרטיך ואנו ניצור עמך קשר בהקדם


 סמן/י להתקשרות מיידית

קיימים מצבים בהם הסיכוי להיפגע הינו דבר הנלקח בחשבון והסיכון בו ידוע לכולם, לדוגמא, בתאונות-דרכים. הניסיון מלמד, כי אנו חשופים במהלך חיי היומיום גם לסיכונים רבים אחרים אשר אינם צפויים ונגרמים במקומות ובסיטואציות שלא ניתן לעלות על הדעת כי עלולים להוביל לפגיעה.

בפגיעה כתוצאה ממפגע בבית-עסק פרטי או במקום ציבורי, ייתכן ואכן עומדת לנפגע זכות תביעה כנגד בעל הנכס, האחראי על הנכס או הרשות המקומית.

המקרים השכיחים ביותר בהם מטפל משרדנו:

◊ מקומות ציבוריים: נפילה כתוצאה ממדרכה שבורה, נפילה כתוצאה מהפרשי גובה במדרכה, נפילה לבור ביוב פתוח.

◊ פציעה כתוצאה ממפגעים בטיחותיים בגן-ילדים, גני שעשועים ופארקים.

◊ פציעה כתוצאה ממפגעים בטיחותיים במבנים, ליקויי בנייה והיעדר אמצעי בטיחות.

◊ פציעות ספורט: פציעות בחדרי-כושר, נפילה/ החלקה בבריכה, פציעות במועדוני ספורט.

◊ מרכזי קניות: החלקה בחנות כתוצאה מלכלוך, נפילה/ החלקה בקניון כתוצאה מלכלוך.

◊ נפילה/ החלקה באולם אירועים כתוצאה מלכלוך או משאריות מזון.

◊ נפילה/ החלקה בסופר כתוצאה מלכלוך או משאריות מזון.

◊ פציעה כתוצאה ממפגעים בטיחותיים שונים.

◊ פציעה בחדר-מדרגות / נפילה בחדר-מדרגות.

◊ נפילה / החלקה בבית מלון.


נפגעת בתאונה? צור קשר לתיאום פגישה ולבירור זכויותיך!

03-5230007 או לחץ כאן


אמנם, לא בכל פגיעה זכאי הנפגע לפיצויים כלשהם ויש לבחון כל מקרה לגופו, לרבות היכן נגרמה הפציעה, כתוצאה ממה נגרמה הפציעה, האם היה מפגע כלשהו אשר הוביל לפציעה וקריטריונים נוספים אשר יעזרו לבחינת הזכאות לפיצויים.

הדפים הנקראים ביותר

איזה שירות את/ה מחפש/ת?

עורך דין תאונות

עורך דין תאונות דרכים

עורך דין תאונות אופנוע

עו”ד תאונות דרכים בבני-ברק

עורך דין לנזקי גוף

עו”ד לתאונות דרכים

עו”ד תאונת אופנוע

המשרד מעניק שירותי עו”ד לתאונות-דרכים, עורך-דין לתאונות אופנוע, עו”ד לנזיקין, עו”ד לפיצויים, עו”ד לתאונת עבודה, עו”ד לנזקי-גוף, עו”ד לתביעות פיצויים. במהלך השנים עסק משרדנו בייצוג נפגעי תאונות-דרכים בתביעות רבות כנגד כלל חברות הביטוח והגופים השונים (עורך דין לנזיקין לתביעה נגד AIG, תביעה נגד הכשרה, תביעה נגד הכשרת היישוב, תביעה נגד הראל, תביעה נגד ביטוח ישיר, תביעה נגד תשעה מיליון, תביעה נגד איי די איי, תביעה נגד איילון, תביעה נגד כלל, תביעה נגד “קרנית”, תביעה נגד “הפול”, תביעה נגד שומרה, תביעה נגד מנורה, תביעה נגד אגד, תביעה נגד דן, תביעה נגד רכבת-ישראל’ , תביעה נגד חברת אוטובוסים פרטית) בתיקים שונים, לרבות בתביעות פיצויים בגין נפילה ברחוב, החלקה על לכלוך, נפילה בקניון, נפילה באולם אירועים, תביעה נגד הפול בתאונת אופנוע, בתביעות פיצויים נגד הפול בתאונת קטנוע\ בתביעות שליח נגד הפול  של רוכבי קטנוע נגד הפול, בתביעות פיצויים של הולכי-רגל שנפגעו בתאונות-דרכים, בתביעות פיצויים בתאונת “פגע וברח” כנגד “קרנית”, בתביעות פיצויים של רוכבי אופניים בתאונת “פגע וברח”, בתביעות פיצויים של נוסעים שנפגעו בתאונת-דרכים, בתביעות פיצויים של נהגים שנפגעו בתאונות-דרכים, בתביעות של נוסעים באוטובוס שנפגעו בתאונת-דרכים, בתביעות נפילה באוטובוס, בתביעות תאונה במונית ועוד.